מחקר דרמטולוגי

דוח מקרה לוקח בדרך כלל כ-3 עד 6 חודשים מכתיבה ועד פרסום. מחקר רטרוספקטיבי לוקח כ-6 עד 12 חודשים, ומחקר קליני מבוקר (RCT) עשוי לקחת בין שנתיים ל-5 שנים. הגורם העיקרי המשפיע על משך הזמן הוא תהליך הכתיבה והסקירה.

ל-case report ו-case series - לא. למחקר עם 20+ מטופלים - מומלץ מאוד. רוב בתי החולים מציעים ייעוץ סטטיסטי חינם לרופאים.

ברוב המקרים לא, אם מדובר בטיפול שגרתי שתועד. אבל תמיד צריך הסכמת המטופל לפרסום, במיוחד תמונות.

עלות פרסום ב-Open Access משתנה לפי כתב עת מדעי. ב-JAAD העלות נעה בין כ-3,000 ל-4,000 דולר, ב-BJD בין כ-2,500 ל-3,500 דולר, וב-JAAD Case Reports הפרסום חינמי. רוב כתבי העת מציעים אפשרות פטור מתשלום (waiver) לחוקרים ללא מימון.

הצעד הטוב ביותר: מצא מנטור עם ניסיון בפרסום. התחל מ-case report. שים לב לדברים מעניינים במרפאה. תעד בקפדנות.

כל קופה עובדת אחרת. בכללית יש לפנות ל-Clalit Research Institute עם פרוטוקול מחקר ואישור הלסינקי. במכבי הפנייה היא ל-Maccabi Institute for Health Services Research. במאוחדת ולאומית פונים ישירות למחלקת מחקר. תהליך האישור אורך בדרך כלל בין חודשיים לחצי שנה. אם אתם עובדים בקופה, כדאי להתחיל דרך מנהל המחלקה או האזור.

המחבר הראשון (first author) הוא מי שעשה את רוב העבודה: איסוף נתונים, ניתוח וכתיבה. המחבר האחרון (senior/last author) הוא המנטור שהנחה את המחקר ואחראי על שלמותו. המחבר המתכתב (corresponding) מטפל בהגשה ובתקשורת עם העורך. לפי כללי ICMJE, כל מחבר חייב לעמוד בארבעה קריטריונים: תרומה משמעותית, כתיבה או עריכה, אישור הגרסה הסופית ואחריות על שלמות המחקר.

קודם כל, דחייה היא דבר נורמלי. ב-JAAD נדחים כ-90 אחוז מהמאמרים, וב-JAMA Dermatology כ-92 אחוז. כדאי לקרוא את הביקורות בקפידה: אם יש הערות ענייניות, לתקן ולשלוח לכתב העת הבא ברשימה. אם זו דחייה ללא סקירה (desk rejection), זה אומר שהמאמר לא מתאים לכתב העת הספציפי ולא שהוא גרוע. האסטרטגיה המומלצת: להכין רשימה של שלושה עד ארבעה כתבי עת לפני ההגשה הראשונה, ואם נדחה לעבור לבא תוך שבוע. רוב המאמרים מתפרסמים אחרי שתיים עד שלוש הגשות.

כן, בכפוף לכללים ברורים. הנחיות ICMJE שאומצו על ידי כל כתבי העת הגדולים מאפשרים שימוש בכלי בינה מלאכותית לכתיבה, עריכה, תרגום וניתוח קוד. החובה היחידה: לדווח באיזה כלי השתמשתם ולאיזו מטרה, בחלק השיטות או בתודות. בינה מלאכותית לא יכולה להיות מחברת כי אינה יכולה לקחת אחריות על תוכן המאמר. חשוב לזכור: הכלים עלולים להמציא מראי מקום שלא קיימים, לכן יש לוודא כל reference ידנית. השתמשו בבינה מלאכותית ככלי עזר, לא כמחליף.

חמישה צעדים מרכזיים. ראשית, הגדירו שאלת מחקר מובנית בפורמט PICO. שנית, רשמו את הפרוטוקול ב-PROSPERO לפני שמתחילים את החיפוש (זה חינמי וחובה). שלישית, בצעו חיפוש שיטתי ב-PubMed ובמאגר נוסף לפחות, רצוי בשיתוף ספרנית רפואית. רביעית, סננו מאמרים עם שני סוקרים עצמאיים באמצעות כלים כמו Covidence או Rayyan. חמישית, העריכו את איכות המחקרים (risk of bias), סכמו את הממצאים וכתבו לפי הנחיות PRISMA. תהליך מלא לוקח בדרך כלל בין חצי שנה לשנה.